16.04.2021
מרכז רפואי בני ציון מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

ציטוגנומיקה

  תיאור כללי    מחלות המטופואטיות    לימפומות    מחלת (ACUTE MYELOID LEUKEMIA (AML    מחלת MULTIPLE MYELOMA    מחלת Myelodisplastic syndrome) MDS)  

מחלת Myelodisplastic syndrome) MDS)


תיאור המחלה
מחלה חד-שבטית (מונוקלונאלית) אשר מאופיינת בהתרבות משמעותית של תאים במח העצם
שלא מצליחים לצאת אל הדם ההיקפי. עד 20% של בלסטים בלשד.
מח העצם עשיר בתאים שעברו שינויים מורפולוגיים שונים ופתולוגיים, אשר יכולים להיות
משורה אחת או יותר, בעוד שבדם הפריפרי יש ציטופניה (מיעוט של כל או חלק מסוגי תאי
הדם השונים).
השכיחות של MDS נעה בין 2.1 -12.6 מקרים ל-100,000, ותלויה בגיל החולה.
רבים מהחולים א-סימפטומטיים. התסמינים הקליניים ברובם אינם ספציפיים, וקשורים
בעיקר לציטופניה בדם, כגון אנמיה, נויטרופניה, טרומבוציטופניה והגדלה של הטחול.
קיים סיכון למעבר ל - AML.

אבחנה ציטוגנטית
היא כלי פרוגנוסטי חשוב לדיאגנוזה, קלסיפיקציה ,ואינטרפטציה של המחלה. מוצאים כ 50%
שינויים כרומוזומליים בחולי MDS דה נובו , וכ 80% בחולים עם secondary MDS .
שינויים אלו חשובים באבחון המוקדם של המחלה ,כאשר עדיין אין שינויים דיספלסטיים
מורפולוגים ולחולה יש פחות מ1% בלסטים בדם הפריפרי ופחות מ5% של בלסטים בלשד.

שינויים ספציפיים חשובים פרוגנוסטית הם רוב השינויים הרשומים בטבלה הנ"ל כאשר טריזומיה
8, 20q- או חסר ב Y אינם ספציפיים לMDS אך אין להמעיט בחשיבותם שכן הם עדיין משפיעים
על הפרוגנוזה. ב Therapy related myeloid neoplasms מוצאים יותר קריוטיפים מורכבים
בכ- 45% מהחולים.
קיימות טרנסלוקציות נדירות במחלה זו מהן ידועות:
(t(11;16),t(3;21),t(1;3),t(2;11),t(6;9),inv(3q
לציטוגנטיקה יש תפקיד מרכזי בניבוי הפרוגנוזה והסיכון ב. IPSS IPSS-R העלה את החשיבות
של הציטוגנטיקה וחילק את השינויים ל-5 קבוצות פרוגנוסטיות שונות, החשובות אף יותר מספירת הבלסטים.

(Del(5q:
כממצא בודד או עם שינוי אחד נוסף ,מהווה פרוגנוזה טובה. כאשר מטופלים בתרופה הספציפית לנלידומיד כ 70% מהם יעברו לרמיסיה ציטוגנטית.
אם מצטרפים אליו שינויים כרומוזומליים נוספים כגון 17p-,7q-,trisomy 21,יכול לעבור ל AML.
מצאו 20% מהחולים בשלב מוקדם של המחלה שהיו עם חסר ציטוגנטי ב5q בלבד ,אך בp53
שלהם היו מוטציות .במעקב אחריהם גילו כי חולים אלו נטו לעבור פרוגרסיה ללאוקמיה.
ב - 2008 דווח כי נמצא גן באזור החסר של 5q שנקרא RPS19 המקודד לחלבון ריבוזומלי והוא
אחראי לקליניקה של סינדרום זה של MDS .
כאשר 5q מעורב בטרנסלוקציות מורכבות מוצאים שבדרך כלל קיים חסר טרמינלי שלו. NPM1
הוא גן הממוקם ב 5q35 וזהו כנראה הגן המעורב בחוסר יציבות כרומוזומלית זו.
Del(7q)/-7:
חסרים ב 7q כממצא יחיד או בנוסף לשינוי בכרומוזום אחד נוסף מתנהגים כמו 7-.
האזור הקריטי הוא . 7q 21-22 זהו השינוי הנפוץ ביותר שמצאו בMDS שעבר לAML.
בעבר נחשב לסמן פרוגנוסטי גרוע אך היום נוכחותו במבוגרים נחשבת לסיכון בינוני.
כאשר מצטרפים אליו שינויים כרומוזומיים נוספים או שהוא מעורב בטרנסלוקציות מורכבות
הפרוגנוזה נעשית גרועה יותר.
ב 7q22 נמצא גן הומולוגי ל ( MLL (11q23 שנקרא 5MLL.
לגן זה יש פעילות של מתילטרנספראז הנקשר לגן RARA שהוא ווסת של דיפרנציאציה
מיאלואידית.
טריזומיה 8:
הטריזומיה הנפוצה ביותר ב MDS.
הוא לא נחשב ספציפי שכן (כמו 20q-ו-Y) הוא נמצא בחולים עם אנמיה אפלסטית וסינדרומים ציטופניים אחרים.
קלונים עם טריזומיה 8 יכולים להופיע אצל אנשים מילדותם ,כולל מוזאיקה של טריזומיה זו קונסטיטוטיבית.
הפרוגנוזה של ממצא זה תלויה במספר גורמים: האם הוא מופיע יחידני, או האם הוא בא כממצא נוסף (ואז הפרוגנוזה תלויה בממצא הראשוני), או האם הוא חלק מקריוטיפ מורכב .
לעיתים הוא מופיע בזמן ההתפתחות הקלונלית של המחלה כתוספת נרכשת לממצאים הראשוניים ואז זו עדות לפרוגרסיה של המחלה.
לדוגמא לחולים עם ממצא ראשוני כגון 5q- וטריזומיה 8 ייקח יותר זמן לפתח AML מאשר לחולים
עם 5q- שרכשו טריזומיה 8 בהתפתחות הקלונלית של המחלה.
חיפוש הגנים המעורבים עדיין במחקר.
-Y:
פרוגנוזה טובה.בחולי MDS קשה לדעת האם החסר קשור למחלה או לגיל המתקדם של הזכר החולה. לכן כאשר החסר מופיע במספר רב של תאי הלשד ניתן להניח שהוא קשור למחלה. אין
ידוע מדוע תדירות החסר של Y גבוהה בחולים הזכריים ואילו X- נדיר אצל החולות.
קריוטיפ מורכב/קריוטיפ מונוזומלי:
קריוטיפ מורכב נחשב כ 3 שינויים ויותר. ככל שיש יותר שינויים הפרוגנוזה רעה יותר.
יש איפורמציה מוגבלת על קריוטיפ מונוזומלי מבחינת המשמעות הפרוגנוסטית בMDS.
חסר של כרומוזום בקריוטיפ מרע את הפרוגנוזה.
לא ידוע אם מונוזומיה גרועה מקריוטיפ מורכב ויש צורך במחקר נוסף.
אין ספק שיש לבדוק את הגן p53 כשיש מורכבות בכרומוזומים.
FISH:
השימוש בפיש חוסך צורך במיטוזות.
ב MDS נבדקים בפיש: 5q ,7q ,cent 8 ,20q.
בעבר חשבו כי פיש יחליף את הציטוגנטיקה כאבחון ראשוני. לאחרונה הראו מחקרים רבים כי
פיש מגלה רק כ 70% מהשינויים המזוהים בציטוגנטיקה ב MDS.
בנוסף ,לפיש יכולת זיהוי מוגבלת וספציפית יותר מאשר ל 20 מטאפזות שנבדקות בקריוטיפ.
במחקרים שכללו יותר מ1100 חולי MDS עם קריוטיפ נורמלי ראו כי קיים מתאם גדול בין
השינויים שנמצאו בפיש בהשוואה לציטוגנטיקה. הפיש זיהה שינויים בפחות מ 3% מהמקרים.

סיכום
המידע הרב שנאסף בשנים האחרונות לגבי המוטציות בגנים הקשורים להמטופוייזיס גרם לסיווג
נוסף של תת קבוצות במחלה זו ותגובתם לטיפול התרופתי.
כיום מתחשבים ב IPSS ו WPSS לפי מורפולוגיה, ציטוגנטיקה, ואינפורמציה קלינית ולפי הנתונים הללו מטפלים בחולים.
יש לצבור ידע מולקולרי נוסף כדי להשלים את התמונה המורכבת ואז להכניס גם את הגורמים הללו כסמן משלים.
בשיטות חדישות הבודקות את כל רצף הדנא ניתן לזהות ולאבחן מוטציות נוספות ,טרנסלוקציות, חסרים ,תוספות, UPD.
צריך לבצע את הבדיקה בטכנולוגית ריצוף מעמיקה שכן בתחילת המחלה מספר הקלונים של
המחלה הוא קטן - כ 1%.
בכל מקרה לא ניתן עדיין להחליף את הציטוגנטיקה כאבחון הראשוני ויעיל יותר לבדוק מספר
מצומצם של גנים מאשר את כל הגנום.
ללא פרוגנוזה ברורה ומשמעות קלינית טרפוייטית של הממצאים בגנים השונים לא תתבצע אסטרטגיה אבחונית וטיפולית.


 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
מכונים ויחידות
מעבדות
אימונולוגיה
אנדוקרינולוגיה
בנק הדם
המטולוגיה
כימיה
מיקרוביולוגיה קלינית
פתולוגיה
ציטוגנומיקה
מדיניות האיכות במעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
דובר ביה"ח
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009