מחלות הפוגעות במערכת ההמטולוגית ויצירת שורות הדם: כדוריות אדומות, לבנות וטסיות.
התאים הממאירים לרוב קיימים לצד שורת תאים תקינה אצל החולה ולכן במסגרת הבדיקה נקבל
גם תאים המיצגים את השורה התקינה.
בדיקות כרומוזומים היא חלק מהבדיקות שמבוצעות בחולים עם לויקמיה בעת אבחנה, במהלך הטיפול ובעת מעקב אחר המחלה והערכת התגובה לטיפול. הבדיקה מבוצעת גם בדגימות של
מוח עצם במחלות ממאירות כאשר יש לדעת את הקריוטיפ (סדור הכרומוזומים) בתאים במוח
העצם בשאלה של מעורבות מוח העצם במחלה.
תוצאת בדיקת הכרומוזמים בעת האבחנה משמשת מדד פרוגנוסטי ראשון במעלה לחיזוי
התגובה לטיפול והיא כלי עזר חשוב בבחירת מדיניות הטיפול ע"י הרופא המטפל.
מבצעים זאת בעזרת מעקב אחר קריוטיפ התא הממאיר אשר זוהה באבחנה.
הקריוטיפ בעל השינויי הכרומוזומים במוח העצם משקף ארוע נרכש בעת התהליך הממאיר
ומיצג שבט של תאים ממאירים. אם התקדמות המחלה לעיתים התא צובר הפרעות נוספות ומתפתחים תת שבטים ממאירים.
במחלות מסוימות ניתן לבצע בדיקות כרומוזומים (קריוטיפ) גם על דגימות של דם היקפי לפי
סוג המחלה.
דגימת רקמה מגדול גם היא מקור לבדיקה של כרומוזומים. בדיקה זו מבוצעת על דגימה
שהוסרה בניתוח בדר"כ בשלב האבחנה של המחלה או הישנותה.
בדיקות FISH, פלורוסנציה, הם בדיקות משלימות לבדיקת הקריוטיפ בתאים. מדובר בשיטה שבודקת רצפי דנ"א יחודיים המסומנים בגלאי פלורוסנטי. מאפשרת לענות על שאלות ספציפיות העוזרות בזיהוי הפרעות כרומוזמליות כמו נוכחות או העדר רצף יחודי בגנום או שינוי במקומו ע"ג הכרומוזום. בדיקת הFISH נדרשת ע"פ מגוון אינדיקציות אותם קובע רופא מוסמך.

Chronic lymphocytic leukemia
תאור המחלה באופן כללי:
לוקמיה לימפוציטית כרונית היא מחלה של תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים. סוג זה של
לוקמיה הוא השכיח ביותר. במצב רגיל, תאי הדם מתרבים באופן מבוקר ומסודר. בלוקמיה לימפוציטית כרונית, לעומת זאת, תהליך זה יוצא מכלל שליטה והלימפוציטים מתרבים ללא בקרה וחיים זמן רב, כך שנוצר עודף לימפוציטים בזרם הדם. לימפוציטים אלו נראים תקינים, אך הם
אינם בשלים לגמרי, אינם פועלים בצורה תקינה, ובמשך הזמן, הם תופסים את מקומם של תאי
הדם התקינים (לבנים, אדומים וטסיות) במח העצם.

לוקמיה לימפוציטית כרונית מתפתחת בדרך כלל באיטיות רבה, ורבים מהחולים בה אינם נזקקים לטיפול במשך חודשים או שנים. עם זאת, ישנם כאלו הזקוקים לטיפול כבר בעת אבחון המחלה.

לוקמיה לימפוציטית כרונית פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים, נדיר למצוא אותה באנשים מתחת
לגיל 40.
הגורם ללוקמיה לימפוציטית כרונית אינו ידוע, אך מחקרים לגילוי הסיבות האפשריות למחלה זו מתקיימים כל הזמן. בדומה למחלות לוקמיה אחרות, מחלה זו אינה מידבקת ולא ניתן להעבירה לאנשים אחרים. אצל רוב החולים בה לא נמצאה עדות לכך שהמחלה עוברת בתורשה או שילדיו
של מי שחלה בה נמצאים בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה.
כיוון שהמחלה מתקדמת באיטיות רבה, קשה לזהות אותה בשלביה המוקדמים. אצל חלק
מהאנשים לא מופיעים תסמינים כלל, והמחלה מתגלה בבדיקת דם שבוצעה לצורך בירור רפואי
אחר לחלוטין.

עם זאת, התסמינים של CLL יכולים להיות:
 תסמינים כלליים כמו חום, הזעות לילה או ירידה במשקל.
 תסמינים של לחץ בגלל הגדלה משמעותית של בלוטות, כבד או טחול.
 תסמינים הנובעים מתפיסה של מח העצם על ידי תאי הלוקמיה ודיכוי של יצירת התאים
  הנורמליים  (קורה בשלבים המתקדמים של המחלה)
 זיהומים תכופים - בגלל מחסור בתאי דם לבנים בריאים, הנלחמים בחיידקים ובנגיפים.
 עייפות - בשל מחסור בתאי דם אדומים (אנמיה) נגרמת עייפות ולפעמים קוצר נשימה.
 דימומים וחבורות - מחסור בטסיות עלול לגרום לחבורות או לדימומים בלתי מוסברים, כגון
  דימומים מהאף.

מבחינה גנטית פתולוגית:
המחלה נגרמת כתוצאה מהתרבות בלתי-מבוקרת של לימפוציטים, אשר לא השלימו לחלוטין את תהליך הבשלתם, ותפקודם לקוי.
לוקמיה לימפוציטית כרונית מתקדמת בדרך כלל בקצב איטי, ורבים מהחולים אינם נזקקים לטיפול במשך חודשים או שנים מזמן אבחונה. עם זאת, כשליש מהחולים סובלים מתסמינים ונזקקים לטיפול כבר בעת האבחון.
שינויים בכרומוזומים-
 יכולים להופיע שינויים נרכשים בכרומוזומים של תאי המחלה. הם מהווים סמנים פרוגנוסטיים 
  להתקדמות המחלה ולפיהם יקבע הטיפול המתאים.
 בעת האבחנה מוצאים בכ80% מהחולים בין 0-2 CNAs שאר החולים מבטאים 3 או יותר.
 הבדיקה הסטנדרטית היא FISH ל5 גלאים
  Del 13q, טריזומיה 12 , Del 11q , Del 17p , 6q21 Del .
 לאחרונה מוסיפים לתרבית סטימולטורים כגון אוליגונוקלאוטידים CpG - ו IL-2 המשפרים את 
  השגשוג של התאים הסרטניים בתרבית. (לכ-80% מהחולים מוצאים שינויים כרומוזומליים).
 בכ-30% מהחולים אשר פנל גלאי הFISH שלהם היה תקין היו בקריוטיפ שינויים כרומוזומליים 
  אחרים שהיו בקורולציה למצב הקליני של החולה.
טריזומיה 12-
 תדירותה בחולי CLL 10%-20% .כממצא בודד מתוכם ,התדירות היא 40%-60%.
 השאר יכולים להיות מלווים במגוון שינויים גנטיים כגון טריזומיות 18,19או חסרים 
  ב  13q,14q,11q,17p.
 לעיתים הטריזומיה מלווה בטרנסלוקציות של הגן IGH.
 לאחרונה גילו כי הטריזומיה מופיעה לעיתים עם שינויים מולקולריים כגון מוטציות בגנים הידועים 
  כקשורים לפתוגנזה של המחלה כגון NOTCH1 מוטנטי שנמצא ב9q34.3 ומצביע על החמרה. 
 בנוסף יש התבטאות יתר של כל הגנים בכרומוזום 12, מנסים לזהות את הגנים הקשורים למחלה.
Del 11q -
 תדירותו בחולי CLL 5%-20%.
 גודל החסר הטרוגני כאשר ברוב החולים הוא גדול מ20Mb ה-MDR וכולל את האזור 11q22.3
  -11q23.1 המכיל את הגן ATM ברוב החולים.
 רוב המקרים הם חסרים ,יש מעט מקרים עם מוטציות בגן. 
 חסרים הומוזיגוטיים ב 11q לא נמצאו. 
 מכל הגנים באזור, ATM הוא הסמן הפרוגנוסטי החשוב. הוא מצביע על החמרה. 
 בנוסף נמצא באזור זה גם הגן 3BIRC. ידוע כיום שחסרים/מוטציות בו זה סמן לשינוי בחומרה.
Del 17p -
 נמצא ב3%-8% מחולי הCLL בזמן אבחון. סמן לחומרת המחלה.
 תדירותו עולה עד 30% בחולים המטופלים בכמוטרפיה. 
 לאחרונה גילו כי לחולים עם חסר בגן דה נובו יש הישרדות ארוכה יותר מחולים שרכשו אותו 
  במשך המחלה. 
 מעל 25% חסר שנמצא בFISH יורדים מאוד סיכויי ההישרדות. 
 גם לגודל החסר יש משמעות פרוגנוסטית. 
 נמצאו מעט מקרים עם מוטציות בגן אחד בלבד.
 שינויים ביאללים (חסר באלל אחד ומוטציה באלל השני) שקיימים בתדירות לא קטנה בגן זה
  (75%)מרעים את הפרוגנוזה. 
 חסרים ומוטציות בגן זה מופיעים לעיתים קרובות עם שינויים בגנים אחרים
  כגון  IGHV ,MDM2 ,CD38 ,ZAP-70; לא מוטנטי ועוד. סמנים המראים על חומרת המחלה.
שינויים גנטיים נוספים -
 בפחות מ5% ממקרי הCLL יש חסרים ב. 6q21 סיכון ההישרדות קטן, אם או בלי אברציות 
  נוספות. 
 בשיטות של אריי התגלו תוספות ב2p ( 2p15-p16.1 REL ‘,MSH2ו 2p24.3 MYCN) הידועות 
  כמופיעות בהתקדמות המחלה בנוסף לגנים אחרים ,לעיתים באסוציאציה לחסר ב , 11q,17p 
  שמראים על חומרת המחלה. 
 תוספת ב8q24.21 המביאה לביטוי יתר של MYC נמצא בכ 3% מחולי הCLL ומנבאים לגבי 
  חומרת המחלה.
טרנסלוקציות כרומוזומליות -
 CLL לא מאופיין בטרנסלוקציות ספציפיות.
 דווח כי כ40% מהחולים נושאים טרנסלוקציות מגוונות. כאשר הן לא מאוזנות או קשורות
  לקריוטיפ מורכב ומראה על שינוי בחומרה.
 נמצא כי האזורים13q,14q מעורבים יותר בטרנסלוקציות. הפרטנר של הטרנס משפיע על
  חומרת המחלה.
 כאשר מעורבים הגנים BCL3,MYC,TP53 סיכויי ההישרדות של החולה נמוכים.
קריוטיפ מורכב -
 כאשר יש שלושה שינויים או יותר זהו קריוטיפ קומפלקסי. נמצא בכ-16% מהחולים. 
 קיימת אסוציציה בינו לבין שינויים ב 11q ,17p מראה על שינוי בחומרת המחלה. 
 לאחרונה התגלו בכ 2% מחולי הCLL, חולים עם chromothripsis (מורכבות גנטית גדולה -
  חסרים תוספות ועוד, לפחות 10 שינויים באותו הכרומוזום המתרחשים בחלוקת תא אחת).
  מהלך המחלה והאגרסיביות שלה דומים לאלו עם הקריוטיפ המורכב.
שינויים קלונאליים אבולוציוניים -
 ב CLL נרכשים שינויים קלונאליים אבולוציוניים במשך המחלה ב כ40% מהחולים. 
 בדרך כלל נרכשים שינויים הידועים כמרקרים לחומרת המחלה.
 בנוסף התגלו שינויים נוספים בכרומוזומים אחרים שמשמעותם עדיין אינה ידועה, אך נותנת
  מקום לחקר גנים קנדידטים נוספים.

הרבה מהמידע הגנטי הוא בחיתוליו ולפעמים לא ברור משמעות של ממצאים גנטיים. חלק מהממצאים מכוונים לטיפול מסוים, ספציפי וחלק מראים על שינוי בחומרת המחלה.
בעתיד המטרה שחברות התרופות ימצאו טיפול ספציפי לכל שילוב גנטי וכך תהיה רפואה מותאמת אישית.