16.04.2021
מרכז רפואי בני ציון מרכז רפואי בני ציון
line_grad.jpg (713 bytes)
ENGLISH العربية
דף הבית
מי אנחנו מחלקות ושירותים פניות הציבור פורומים פרסומים מדעיים

ציטוגנומיקה

  תיאור כללי    מחלות המטופואטיות    לימפומות    מחלת (ACUTE MYELOID LEUKEMIA (AML    מחלת MULTIPLE MYELOMA    מחלת Myelodisplastic syndrome) MDS)  

מחלות המטופואטיות


מחלות הפוגעות במערכת ההמטולוגית ויצירת שורות הדם: כדוריות אדומות, לבנות וטסיות.
התאים הממאירים לרוב קיימים לצד שורת תאים תקינה אצל החולה ולכן במסגרת הבדיקה נקבל
גם תאים המיצגים את השורה התקינה.
בדיקות כרומוזומים היא חלק מהבדיקות שמבוצעות בחולים עם לויקמיה בעת אבחנה, במהלך הטיפול ובעת מעקב אחר המחלה והערכת התגובה לטיפול. הבדיקה מבוצעת גם בדגימות של
מוח עצם במחלות ממאירות כאשר יש לדעת את הקריוטיפ (סדור הכרומוזומים) בתאים במוח
העצם בשאלה של מעורבות מוח העצם במחלה.
תוצאת בדיקת הכרומוזמים בעת האבחנה משמשת מדד פרוגנוסטי ראשון במעלה לחיזוי
התגובה לטיפול והיא כלי עזר חשוב בבחירת מדיניות הטיפול ע"י הרופא המטפל.
מבצעים זאת בעזרת מעקב אחר קריוטיפ התא הממאיר אשר זוהה באבחנה.
הקריוטיפ בעל השינויי הכרומוזומים במוח העצם משקף ארוע נרכש בעת התהליך הממאיר
ומיצג שבט של תאים ממאירים. אם התקדמות המחלה לעיתים התא צובר הפרעות נוספות ומתפתחים תת שבטים ממאירים.
במחלות מסוימות ניתן לבצע בדיקות כרומוזומים (קריוטיפ) גם על דגימות של דם היקפי לפי
סוג המחלה.
דגימת רקמה מגדול גם היא מקור לבדיקה של כרומוזומים. בדיקה זו מבוצעת על דגימה
שהוסרה בניתוח בדר"כ בשלב האבחנה של המחלה או הישנותה.
בדיקות FISH, פלורוסנציה, הם בדיקות משלימות לבדיקת הקריוטיפ בתאים. מדובר בשיטה שבודקת רצפי דנ"א יחודיים המסומנים בגלאי פלורוסנטי. מאפשרת לענות על שאלות ספציפיות העוזרות בזיהוי הפרעות כרומוזמליות כמו נוכחות או העדר רצף יחודי בגנום או שינוי במקומו ע"ג הכרומוזום. בדיקת הFISH נדרשת ע"פ מגוון אינדיקציות אותם קובע רופא מוסמך.

Chronic lymphocytic leukemia
תאור המחלה באופן כללי:
לוקמיה לימפוציטית כרונית היא מחלה של תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים. סוג זה של
לוקמיה הוא השכיח ביותר. במצב רגיל, תאי הדם מתרבים באופן מבוקר ומסודר. בלוקמיה לימפוציטית כרונית, לעומת זאת, תהליך זה יוצא מכלל שליטה והלימפוציטים מתרבים ללא בקרה וחיים זמן רב, כך שנוצר עודף לימפוציטים בזרם הדם. לימפוציטים אלו נראים תקינים, אך הם
אינם בשלים לגמרי, אינם פועלים בצורה תקינה, ובמשך הזמן, הם תופסים את מקומם של תאי
הדם התקינים (לבנים, אדומים וטסיות) במח העצם.

לוקמיה לימפוציטית כרונית מתפתחת בדרך כלל באיטיות רבה, ורבים מהחולים בה אינם נזקקים לטיפול במשך חודשים או שנים. עם זאת, ישנם כאלו הזקוקים לטיפול כבר בעת אבחון המחלה.

לוקמיה לימפוציטית כרונית פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים, נדיר למצוא אותה באנשים מתחת
לגיל 40.
הגורם ללוקמיה לימפוציטית כרונית אינו ידוע, אך מחקרים לגילוי הסיבות האפשריות למחלה זו מתקיימים כל הזמן. בדומה למחלות לוקמיה אחרות, מחלה זו אינה מידבקת ולא ניתן להעבירה לאנשים אחרים. אצל רוב החולים בה לא נמצאה עדות לכך שהמחלה עוברת בתורשה או שילדיו
של מי שחלה בה נמצאים בסיכון גבוה יותר משאר האוכלוסייה.
כיוון שהמחלה מתקדמת באיטיות רבה, קשה לזהות אותה בשלביה המוקדמים. אצל חלק
מהאנשים לא מופיעים תסמינים כלל, והמחלה מתגלה בבדיקת דם שבוצעה לצורך בירור רפואי
אחר לחלוטין.

עם זאת, התסמינים של CLL יכולים להיות:
bul1_1 תסמינים כלליים כמו חום, הזעות לילה או ירידה במשקל.
bul1_1 תסמינים של לחץ בגלל הגדלה משמעותית של בלוטות, כבד או טחול.
bul1_1 תסמינים הנובעים מתפיסה של מח העצם על ידי תאי הלוקמיה ודיכוי של יצירת התאים
  הנורמליים  (קורה בשלבים המתקדמים של המחלה)
bul1_1 זיהומים תכופים - בגלל מחסור בתאי דם לבנים בריאים, הנלחמים בחיידקים ובנגיפים.
bul1_1 עייפות - בשל מחסור בתאי דם אדומים (אנמיה) נגרמת עייפות ולפעמים קוצר נשימה.
bul1_1 דימומים וחבורות - מחסור בטסיות עלול לגרום לחבורות או לדימומים בלתי מוסברים, כגון
  דימומים מהאף.

מבחינה גנטית פתולוגית:
המחלה נגרמת כתוצאה מהתרבות בלתי-מבוקרת של לימפוציטים, אשר לא השלימו לחלוטין את תהליך הבשלתם, ותפקודם לקוי.
לוקמיה לימפוציטית כרונית מתקדמת בדרך כלל בקצב איטי, ורבים מהחולים אינם נזקקים לטיפול במשך חודשים או שנים מזמן אבחונה. עם זאת, כשליש מהחולים סובלים מתסמינים ונזקקים לטיפול כבר בעת האבחון.
שינויים בכרומוזומים-
bul1_1 יכולים להופיע שינויים נרכשים בכרומוזומים של תאי המחלה. הם מהווים סמנים פרוגנוסטיים 
  להתקדמות המחלה ולפיהם יקבע הטיפול המתאים.
bul1_1 בעת האבחנה מוצאים בכ80% מהחולים בין 0-2 CNAs שאר החולים מבטאים 3 או יותר.
bul1_1 הבדיקה הסטנדרטית היא FISH ל5 גלאים
  Del 13q, טריזומיה 12 , Del 11q , Del 17p , 6q21 Del .
bul1_1 לאחרונה מוסיפים לתרבית סטימולטורים כגון אוליגונוקלאוטידים CpG - ו IL-2 המשפרים את 
  השגשוג של התאים הסרטניים בתרבית. (לכ-80% מהחולים מוצאים שינויים כרומוזומליים).
bul1_1 בכ-30% מהחולים אשר פנל גלאי הFISH שלהם היה תקין היו בקריוטיפ שינויים כרומוזומליים 
  אחרים שהיו בקורולציה למצב הקליני של החולה.
טריזומיה 12-
bul1_1 תדירותה בחולי CLL 10%-20% .כממצא בודד מתוכם ,התדירות היא 40%-60%.
bul1_1 השאר יכולים להיות מלווים במגוון שינויים גנטיים כגון טריזומיות 18,19או חסרים 
  ב  13q,14q,11q,17p.
bul1_1 לעיתים הטריזומיה מלווה בטרנסלוקציות של הגן IGH.
bul1_1 לאחרונה גילו כי הטריזומיה מופיעה לעיתים עם שינויים מולקולריים כגון מוטציות בגנים הידועים 
  כקשורים לפתוגנזה של המחלה כגון NOTCH1 מוטנטי שנמצא ב9q34.3 ומצביע על החמרה. 
bul1_1 בנוסף יש התבטאות יתר של כל הגנים בכרומוזום 12, מנסים לזהות את הגנים הקשורים למחלה.
Del 11q -
bul1_1 תדירותו בחולי CLL 5%-20%.
bul1_1 גודל החסר הטרוגני כאשר ברוב החולים הוא גדול מ20Mb ה-MDR וכולל את האזור 11q22.3
  -11q23.1 המכיל את הגן ATM ברוב החולים.
bul1_1 רוב המקרים הם חסרים ,יש מעט מקרים עם מוטציות בגן. 
bul1_1 חסרים הומוזיגוטיים ב 11q לא נמצאו. 
bul1_1 מכל הגנים באזור, ATM הוא הסמן הפרוגנוסטי החשוב. הוא מצביע על החמרה. 
bul1_1 בנוסף נמצא באזור זה גם הגן 3BIRC. ידוע כיום שחסרים/מוטציות בו זה סמן לשינוי בחומרה.
Del 17p -
bul1_1 נמצא ב3%-8% מחולי הCLL בזמן אבחון. סמן לחומרת המחלה.
bul1_1 תדירותו עולה עד 30% בחולים המטופלים בכמוטרפיה. 
bul1_1 לאחרונה גילו כי לחולים עם חסר בגן דה נובו יש הישרדות ארוכה יותר מחולים שרכשו אותו 
  במשך המחלה. 
bul1_1 מעל 25% חסר שנמצא בFISH יורדים מאוד סיכויי ההישרדות. 
bul1_1 גם לגודל החסר יש משמעות פרוגנוסטית. 
bul1_1 נמצאו מעט מקרים עם מוטציות בגן אחד בלבד.
bul1_1 שינויים ביאללים (חסר באלל אחד ומוטציה באלל השני) שקיימים בתדירות לא קטנה בגן זה
  (75%)מרעים את הפרוגנוזה. 
bul1_1 חסרים ומוטציות בגן זה מופיעים לעיתים קרובות עם שינויים בגנים אחרים
  כגון  IGHV ,MDM2 ,CD38 ,ZAP-70; לא מוטנטי ועוד. סמנים המראים על חומרת המחלה.
שינויים גנטיים נוספים -
bul1_1 בפחות מ5% ממקרי הCLL יש חסרים ב. 6q21 סיכון ההישרדות קטן, אם או בלי אברציות 
  נוספות. 
bul1_1 בשיטות של אריי התגלו תוספות ב2p ( 2p15-p16.1 REL ‘,MSH2ו 2p24.3 MYCN) הידועות 
  כמופיעות בהתקדמות המחלה בנוסף לגנים אחרים ,לעיתים באסוציאציה לחסר ב , 11q,17p 
  שמראים על חומרת המחלה. 
bul1_1 תוספת ב8q24.21 המביאה לביטוי יתר של MYC נמצא בכ 3% מחולי הCLL ומנבאים לגבי 
  חומרת המחלה.
טרנסלוקציות כרומוזומליות -
bul1_1 CLL לא מאופיין בטרנסלוקציות ספציפיות.
bul1_1 דווח כי כ40% מהחולים נושאים טרנסלוקציות מגוונות. כאשר הן לא מאוזנות או קשורות
  לקריוטיפ מורכב ומראה על שינוי בחומרה.
bul1_1 נמצא כי האזורים13q,14q מעורבים יותר בטרנסלוקציות. הפרטנר של הטרנס משפיע על
  חומרת המחלה.
bul1_1 כאשר מעורבים הגנים BCL3,MYC,TP53 סיכויי ההישרדות של החולה נמוכים.
קריוטיפ מורכב -
bul1_1 כאשר יש שלושה שינויים או יותר זהו קריוטיפ קומפלקסי. נמצא בכ-16% מהחולים. 
bul1_1 קיימת אסוציציה בינו לבין שינויים ב 11q ,17p מראה על שינוי בחומרת המחלה. 
bul1_1 לאחרונה התגלו בכ 2% מחולי הCLL, חולים עם chromothripsis (מורכבות גנטית גדולה -
  חסרים תוספות ועוד, לפחות 10 שינויים באותו הכרומוזום המתרחשים בחלוקת תא אחת).
  מהלך המחלה והאגרסיביות שלה דומים לאלו עם הקריוטיפ המורכב.
שינויים קלונאליים אבולוציוניים -
bul1_1 ב CLL נרכשים שינויים קלונאליים אבולוציוניים במשך המחלה ב כ40% מהחולים. 
bul1_1 בדרך כלל נרכשים שינויים הידועים כמרקרים לחומרת המחלה.
bul1_1 בנוסף התגלו שינויים נוספים בכרומוזומים אחרים שמשמעותם עדיין אינה ידועה, אך נותנת
  מקום לחקר גנים קנדידטים נוספים.

הרבה מהמידע הגנטי הוא בחיתוליו ולפעמים לא ברור משמעות של ממצאים גנטיים. חלק מהממצאים מכוונים לטיפול מסוים, ספציפי וחלק מראים על שינוי בחומרת המחלה.
בעתיד המטרה שחברות התרופות ימצאו טיפול ספציפי לכל שילוב גנטי וכך תהיה רפואה מותאמת אישית.

 

 

  חזרה לראש הדף
מחלקות ושירותים
הנהלה
בטיחות הטיפול וניהול סיכונים
מחלקות אשפוז
מכונים ויחידות
מעבדות
אימונולוגיה
אנדוקרינולוגיה
בנק הדם
המטולוגיה
כימיה
מיקרוביולוגיה קלינית
פתולוגיה
ציטוגנומיקה
מדיניות האיכות במעבדות
מרפאות
מרכזים לנפגעי תקיפה מינית
וועדות
ספריה מדעית
שירותים אדמיניסטרטיביים
מנהל ומשק
שיווק וקשרי חוץ
משאבי אנוש
דובר ביה"ח
בניית אתרים
קידום אתרים ע"י
כל הזכויות שמורות למרכז רפואי בני ציון © 2009